החלטה בתיק ב"ש 3100/08

1.         זוהי בקשה לעצור את שני המשיבים עד לתום בירור ההליכים המשפטיים בעניינם, כמפורט בכתב האישום שבת"פ 7113/08.

            עניינו של המשיב מס' 1, לגביו נערכת בדיקה פסיכיאטרית, יידון בנפרד.

2.         בכתב האישום שהוגש ביום 16.7.08 מתואר כי ביום 2.7.08  בשפרעם, נסעו שני המשיבים במכונית שבה נהג המשיב מס' 1 ואילו המשיב מס' 2 ישב לידו. למקום הגיעו 4 שוטרים בניידת משטרה. השוטרים חשדו כי המשיבים מבצעים עבירות, וחסמו את נתיב נסיעתם. המשיבים, זיהו כי מדובר בשוטרים ואז בלע המשיב מס' 2 שארית של סם מסוכן אותו החזיקו שני המשיבים, ובעשותו זאת, כך נטען בכתב האישום, היה הדבר כדי למנוע או להכשיל את ההליך השיפוטי. המכונית נעצרה ליד הניידת, השוטרים התקרבו אל המשיבים, ואז המשיב מס' 1 החל בנסיעה לאחור, לא ציית להוראות השוטרים, ואח"כ נסע קדימה במהירות כדי למנוע את מעצרו וכדי להפריע לשוטרים במילוי תפקידו. במהלך בריחתם של המשיבים מן המקום, פגע המשיב מס' 1 עם המכונית באחד השוטרים שנזרק באוויר, על שמשת הרכב הקדמית, ונפל על גבו. שני המשיבים הפקירו את השוטר הפגוע במקום ולא הגישו לו עזרה. לטענת המאשימה, המשיב מס' 2 סייע בכל אלה למשיב מס' 1 בכך שלא ביקש ממנו בשום שלב לעצור את המכונית ולהגיש עזרה לנפגע.

            לאחר מכן ביצע המשיב מס' 1 פניית פרסה, והחל בנסיעה נוספת לעבר השוטרים שצעקו לו לעצור, ואף נאלצו  לירות מספר יריות באוויר ולעבר גלגלי הרכב, דבר שלא הביא לעצירת הנסיעה. המשיבים חלפו על פני השוטרים, לא צייתו להוראותיהם והתנהל מרדף לאורך יותר מקילומטר כשהמשיב מס' 1 נוהג במכונית באופן פרוע.

            בסמוך למגרש הכדורגל בשפרעם נטשו המשיבים את הרכב והחלו להימלט מן המקום, אך המשיב מס' 2, נתפס.

            במעשים אלו, כך נטען בכתב האישום, החזיק המשיב מס' 2 בסם מסוכן ללא היתר, סייע למשיב מס' 1 להפקיר את הפצוע, עשה מעשה בכוונה להכשיל הליך שיפוטי, וכן הפריע לשוטרים במילוי תפקידם.

למשיב מס' 2 מיוחסות בכתב האישום עבירות אלה: החזקה ושימוש - עבירה לפי סעיף 7(א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973; סיוע להפקרה לאחר פגיעה - עבירה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961 + 31 לחוק העונשין התשל"ז - 1977; שיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין וכן הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעי 275 לחוק העונשין.

3.         כל הנ"ל מיוחס למשיב מס' 2 שלחובתו בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו כנ"ל היו רשומות 32 הרשעות קודמות במגוון של עבירות בתחום הסמים, אלימות, עבירות נגד רכוש, ועוד.

4.         במהלך החקירה, החליט בית משפט השלום בעכו (כב' השופט אלטר) ביום 14.7.08 כי המשיב מס' 2, ישוחרר ממעצרו למעצר בית בתנאים  מגבילים לאחר שתופקד התחייבות עצמית ותינתן ערבות של צד שלישי ע"ס 25,000 ש"ח להבטחת קיום תנאי השחרור. עוד הורה כב' השופט אלטר ביום 14.7.08, לעכב את שחרורו של המשיב 2 עד ליום 15.7.08 בשעה 14.00.

            ערר שהוגש על כך לביהמ"ש המחוזי בחיפה התברר ביום 15.7.08 בפני כב' השופט יצחק כהן, והוא החליט לדחותו.

5.         עד ליום 16.7.08 בשעה כלשהיא בבוקר ו/או לפני הצהריים, לא הופקדו הערבויות הנדרשות לצורך שחרורו של המשיב מס' 2 מן המעצר, ובבוקר היום האמור, הוגש לבית משפט זה כתב האישום ועימו בקשה למעצרם של שני המשיבים עד תום ההליכים.

            דיון ראשון בקשר לכך התקיים ביום 16.7.08. נקבע תאריך נוסף להמשך הדיון ליום 22.7.08 שאז נשמעו טענות הצדדים באשר לבקשה.

6.         הטענה הראשונה שעלתה לדיון היתה, כי מעצרו של המשיב מס' 2 ביום 16.7.08 נעשה שלא כחוק לאור זה שקרובו חתם על הערבות הנדרשת בבית משפט השלום בעכו באותו בוקר.

            בנסיבות המקרה שבפני, ולאחר שבא כח המשיב 2 לא טרח להודיע לפרקליטות על כך שבאותו בוקר נמצא ערב שיחתום על ערבות עבור המשיב 2, לא ראיתי בכך סיבה לשחרר את המשיב מס' 2 ביום 16.7.08. יום קודם לכן, הובא המשיב בפני כב' השופט אלטר, לאחר שבא כוחו הודיע לבית המשפט שאין ביכולתו לגייס את הערב שיחתום על ערבות, לצורך שחרור ממעצר. כב' השופט אלטר קבע כי יקויים על כך דיון ביום 16.7.08 בשעה 9.00, שאז במקביל, התקיים הדיון כאן. שני הדיונים באו לידי דיון, כך קרה, באותו מועד, ולפיכך לא היה מקום שלא לקיים את הדיון ביום 16.7.08 בבקשה למעצר עד תום ההליכים של המשיב מס' 2, וכל עוד לא ניתנה החלטה אחרת ע"י כב' השופט אלטר, היה,כך נראה לי, מעצרו של המשיב, חוקי.

7.         לטענת המשיב, אין הצדקה לעוצרו עד תום ההליכים. הוא היה, לדבריו, נוסע תמים במכוניתו של המשיב מס' 1 הצעיר ממנו בשנים רבות. הוא לא ידע כי המשיב האחר יתפרע בנסיעה, ימלט מן השוטרים ואף יפגע בשוטר. הוא, לטענתו, אף ניסה למנוע מן המשיב מס' 1 לעשות את שעשה, ואמר לו: "תעצור תעצור. אני אמרתי לו לעצור גם לפני שהוא דרס את השוטר וגם אחרי שהוא דרס את השוטר והוא נמלט" (עימות מיום 11.7.08).

            בנידון זה מסתמך המשיב על ההלכות שנפסקו ברע"פ 3626/01 וייצמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נו, חלק שלישי, עמ'  187.

            ר' גם ע"פ 684/87 חיים בן אברהם אברמוב ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(2), 46.